עכשיו אני מספרת

הסרט מתעד מנקודת מבטה של ויטקה קמפנר (אשתו של אבא קובנר) את זכרונותיה האישים כאישה, פרטיזנית ולוחמת שפעלה מתוך גיטו וילנא מ1941-3, ואח"כ ביערות רודניקי. ויטקה פעלה במסגרת ה- FPO ארגון הפרטיזנים המאוחד בוילנא ולאחר חיסול הגיטו ביערות רודניקי. אבא קובנר היה מפקדה של ויטקה ולימים בן זוגה בקיבוץ עין החורש.
ויטקה היתה קשרית וסיירת היא התפרסמה כפרטיזנית חסרת פחד וזכתה לעיטור סוביטי על גבורתה ועל פיצוץ רכבת גרמנית בראשית ההתנגדות היהודית לגרמנים עוד מתוך גיטו וילנא ב-1942.
בסרט מרואינים טולקה- ד"ר יצחק ערד, פרטיזן, היסטוריון, ויו"ר "יד ושם" לשעבר.
כן מרואינת יונת רוטביין הבת של רוז'קה, חברתה הקרובה ביותר של ויטקה.
הסרט מעוטר בכ-200 תמונות מארכיון מוזיאון לוחמי הגיטאות ומבית מורשת ומיד ושם. פס הקול נעשה על ידי האנסמבל לשיר האידי האמנותי בניהולה של נחמה ליפשיץ.
רק עכשיו שנים לאחר מותם של אבא קובנר ושל רוזקה, החליטה ויטקה לספר.
הסרט הוא תיעוד חשוב ביותר, השופך אור על תרומתן וקשיהן של הנשים שהיו פרטיזניות בגיטו וביער. התמודדותה של ויטקה היא מודל לחיקוי והדוגמא להעזה ואומץ לב.