להתיר את הקשר תל אביב – ברלין

הסרט "להתיר את הקשר ת"א –ברלין", הינו פרק שני ומשלים לסרט "שבעה על אמא " שנרכש לשידור בערוץ -8 ולאחר מכן לשידור ביס דוקו. "שבעה על אימא" זכה בפרסים בפסטיבלים בינ"ל בקרקוב, ניו ברנדנבורג, ובלגראד. הסרט הוקרן ביותר מ-30 פסטיבלים.

השנה לקראת חגיגות ה-100 של העיר תל אביב יש חשיבות מיוחדת להשלים את הסרט "להתיר את הקשר ת"א –ברלין" מרבית הסרט צולמה במסע שעשיתי לברלין לאחר מות אמי לפני מספר שנים. יצאתי לברלין במטרה לראות את המקומות בהם גדל אבי. לא הצלחתי להתחבר אל העבר שלו וכך התחלתי להתבונן בעיר עצמה. להפתעתי גיליתי שנח לי בברלין באופן שלא חוויתי בניו יורק, פריז או לונדון. חזרתי הביתה עם תובנות חדשות כי התחלתי לזהות את החותם שהטביעה ברלין על תל אביב מבחינה תרבותית ודופק חיי העיר. ממרחק השנים הבנתי כי היה סוג של מיסוך בהבנת ההשפעות התרבותיות לאחר השואה. בנרטיב הציוני של שנות ה-60 כל דבר שהייתה עליו חותמת גרמניה הוחרם או היה מוקצה מחמת מיאוס.

הסרט הוא מסע להתיר את הקשר ולחשוף בגלוי את השפעת הייקים (יוצאי ארצות דוברות גרמנית) על עיצוב דמותה של תל אביב. העלייה מגרמניה לא הייתה זו שייסדה את העיר אך הם גרמו לשינוי המשמעותי ביותר שהפך את תל אביב מעיר עברית למטרופולין ן בינ"ל – עיר ללא הפסקה.

השלמת הסרט "להתיר את הקשר ת"א –ברלין" תיצור מיני סדרה בת -2 פרקים שיתנו מבט אישי ואחר על תולדות תל אביב. הסרט יוצג מנקודת מבטה של הבימאית תוך דיאלוג בין דורי עם בני משפחתה (אחותה נורית שהיא חוקרת תולדות אומנות , אחיה מיכה הרופא וילדיה).
המסע לברלין תועד ומומן על ידי מספר קרנות ( קרן ת"א לפיתוח, קרן אברט, והקרן לתרבות יהודית בניו יורק, כמו גם קרן ברלין ברנדנבורג של אוניברסיטת בר אילן).
עיריית תל אביב מימנה מספר ראיונות מצולמים עם דמויות תל אביביות שהשאירו את חותמם על העיר כמו : הארכיטקט ויטקובר שתכנן את מוזיאון ארץ ישראל – תל אביב, בריכת גורדון, אוניברסיטת תל אביב ועוד. רופאת הנשים ד"ר לורה שטיין שהייתה גם רופאת ח"ן ראשית, המורה צפירה והאחיות ריינשטיין. ( קטעים מהם ישולבו בסרט וטרם נערכו לשום מסגרת אחרת)
הסרט בנוי משלשה רבדים: המסע לברלין, החזרה לתל אביב וסיפור המסגרת.
המסע לברלין צולם, תועד ונערך עריכה ראשונית ועותק מגרסה זו מצורף להגשה.
החזרה לתל אביב וסיפור המסגרת דורשים עוד כחמישה ימי צילום.
בתכניתי לערוך שוב את הגרסה הקיימת ולעבות בה את החומרים הקיימים של המסע ל ברלין.
בנוסף אני מתכננת לצלם בנים של יקים ומקומות בתל אביב המייצגים את השפעת ברלין על תל אביב מבחינה אורבאנית ( לא רק באו האוס אלא מקומות כמו הבימה, אוהל שם, מוזיאון הארץ, בי"ח אסותא, כיכר דיזנגוף, חוף הים, וכמה מבתי הקפה והמלון המיתולוגיים: קפה מרסנד ברחוב בן יהודה, ובתי הקפה של קפולסקי או עטרה) האמירה של הסרט היא כי במלאות לעיר 100 שנה מותר כבר להגיד בצורה גלויה דבר שהיה אסור בעבר: יותר מכל ערים בעולם תל אביב היא בת של ברלין .