זהו סיפור שנשכח. סיפור על לוחמים חלוצים אמריקאים שתולדותיהם מהווים פרק בתולדות יפו במחצית השנייה של המאה ה-י"ט, עוד בטרם נרקם החלום על תל אביב.
הדרמה החלנה ה1866, כאשר קבוצת אמריקאים נוצרים חדורים באמונה דתית משיחית, הגרו ממדינת מיין בארה"ב ליפו בארץ הקודש. הם היו שבויים בקסמו של מנהיגם הדתי ג'ורג' ג. אדמס, ששכנע אותם כי הגיע הזמן לקום וללכת לא"י כדי להכשירה לקראת שובו של עם ישראל לארצו וכך לקרב את שובו של המשיח הנוצרי. לאחר שמכרו את רכושם ובתיהם, הצטיידו בבתי עץ מוכנים להרכבה ובמכשור חקלאי מודרני והפליגו לארץ המובטחת.
ניסיונם של האמריקאים שבאו עם בתים מן הים ליפו היה קצר. תחילה אסר עליהם השולטן להתיישב על האדמה שחשבו שרכשו. הם ישבו כ-3 חודשים במחנה ארעי על החוף עד שהוקמו 22 בתי עץ על גבעה, על דרך שכם. אחדים מהבתים שרדו עד ימינו.
לאכזבתם הגדולה של האמריקאים הפכה עבורם ארץ ישראל במהרה ל"ארץ אוכלת יושביה" רבים מתו. המטיף החל לשתות לשכרה, היבול היה דל ולאחר תשלום דמי חכירת האדמה נותרו המתיישבים בידיים ריקות. מרבית חברי הקבוצה נאלצו לשוב לארה"ב לאחר פחות משנה. מרק טוויין, שפגש חלק מהם בדרכם חזרה, הגדיר את הניסיון כ"פיאסקו" .
המטיף אדמס מכר את הבתים לטמפלרים הגרמנים, שהקימו במקום מושבה לדוגמא. רק מעטים נשארו והצליחו בא"י בניהם אבי התיירות רולה פלויד. הופעתם של האמריקאים בנוף הארץ עם מכשור חקלאי מודרני זכתה לפרסום בעיתונות העברית והשאירה את רישומה על התפתחות החקלאות בתנועה הציונית.
לאחר 125 שנים ניתן להשקיף ממרחק: זהו סיפור על אמריקאים אוהבי ציון, שהעזו להפליג כדי להגשים את חלומם. למרות שנכשלו כקבוצה, הביאו עמם רוח של חלוציות ומודרניזציה לחוף יפו.
קרן תל אביב לפיתוח ועיריית תך אביב-יפו מימנו את הפקת הסרט בהשתתפות בעמותות : קשת השלום ו- View Pax Mondiale
מטרת הסרט להעביר את הסיפור באופן חווייתי ולעורר סקרנות לדעת יותר על הנושא. הסרט נכתב, בוים והופק ע"י יעל קציר, היסטוריונית ובמאית.